• עורך הבקשה – בדרך כלל יהיה אדריכל אשר יתכנן את מיקום התוספת, יכין את תוכנית הגרמושקה ויוודא כי בעל הקרקע לא מבצע חריגות מתקנות הרשות המקומית.
• אחראי על יציבות השלד – מהנדס בניין קונסטרוקטור אשר יבצע את התכנון של הממ"ד. יכין את הנספח הקונסטרוקטיבי ובמידה ונדרש לעשות התאמות בבית הקיים על מנת לאפשר את הכניסה, הקונסטרוקטור יתן מענה לשבירת קיר, פריצת פתח או חיזוקים שנדרש לעשות על מנת להבטיח את היציבות של המבנה.
• מודד – כדי לוודא שאין אנחנו חורגים מקווי הבניין שבתוכם מותר לנו לבנות, מודד יסמן לאדריכת איך הבית ממוקם על הקרקע וביחס לקווי הבניין. כך יוכל האדריכל לדעת שמידות הממ"ד מותאמות כדי שהמבנה לא יחרוג ונבצע עבירת בנייה.
• יועץ קרקע – מהנדס בניין אשר יבצע סקר קרקע ויחליט איך כדאי ונכון לבסס את הממ"ד בהתאם לסוג הקרקע.
• יועץ מיגון – מהנדס בניין שמתמצה בתקנות של פיקוד העורף. במידה והממ"ד יהיה על פי התקנות, כך פיקוד העורף יאשר את הבקשה מהר יותר ותוכלו להתחיל בתהליך הבנייה.

ניתן למקם את הממ"ד רק בתחום "קווי הבניין" אם הדבר מאפשר זאת, והכניסה אליו חייבת להיות מתוך הבית.

התהליך לא כולל חריגות מקווי מגרש ולכן לא תוכלו להשתתף בתוכנית הפטור מהיתר, פתרונות אחרים כמו "שיפור מיגון" או בקשת הקלות בקווי בניין ככל הנראה יאושרו ברשות המקומית, אך עליכם לבצע תהליך היתר מזורז, ושם כן נשמעים התגדויות ונבדקות חריגות בניה.

קווי הבניין מגדירים את קונטור הבנייה שממנו אסור לחרוג בכל מגרש. קווי הבניין הם פנימיים לקווי המגרש (קו היקפי של הקרקע).

בתוכנית הפטור ניתן לבנות ממד בגודל 9 מ"ר בלבד! זה המינימום וזה גם המקסימום. במידה ותרצו לבנות ממ"ד גדול מזה, ניתן לעשות זאת בהליך הוצאת היתר מזורז אשר הבקשה כוללת רק את הוספת הממ"ד עצמו.

במידה ואתם עומדים בתנאי הזכאות להתחלת התהליך, התהליך לא בוחן התנגדויות של דיירים שכנים, ולכן ניתן לבנות לאחר קבלת אישור פיקוד העורף בלבד.